במדינת ישראל לא קיימים נישואין אזרחים, אם גבר ואשה השייכים לדתות שונות רוצים להתחתן אזי הם חייבים להתחתן בחו"ל. קפריסין, פרגוואי ואל סלוודור הן מבין המדינות שבית המשפט העליון קבע שנישואין במדינות אלה הם חוקיים ומתקבלים במשרד הפנים של ישראל.
ניתן לבצע את הנישואים במדינות אחרות, אבל קיימת הסכנה שמשרד הפנים לא יכיר את בנישואים. יש לציין כי על אף קביעת ביהמ"ש העליון בנושא, עדיין קיימת בעיה בהכרה בנישואי אל סלוודור ובני זוג הנישאים בנישואין אלה נכנסים למסלול של "ידועים בציבור"  ולא של זוגות נשואים במשרד הפנים. זאת לעומת נישואי קפריסין ונישואי פרגואי אשר מוכרים כנישואין לכל דבר בפני משרד הפנים.

נישואי פרגוואי הם נישואים המבוצעים על פי חוקי מדינת פרגוואי. הייחודי בנישואים אלו הוא המהירות היחסית שבה ניתן לקיימם, והעובדה שניתן לבצעם ללא נוכחות של שני בני הזוג. נישואי פרגוואי מוכרים בישראל כנישואים שקויימו בחו"ל לפי החוק המקומי, ומשרד הפנים מכיר בהם לצורך רישום נישואים.

גירושין אזרחים קיימים רק במקרה של התרת הנישואין בפני בתי המשפט למשפחה בין גבר ואישה שלא שייכים לאותה דת, או אין להם דת.
בהתרת הנישואין הסכמת בני הזוג לגירושין היא עילה לגירושין, ואם אין הסכמה קובע חוק המדינה בה נערכו הנישואין, אבל הגירושין עצמם מבוצעים בישראל.

מי שעבר גיור בחו"ל בכל קהילה יהודית מוכרת , בין אם מדובר בגיור אורתודוקסי, גיור רפורמי או גיור קונסרבטיבית, מוכר ע"י משרד הפנים כיהודי וזכאי לקבל אזרחות ישראלית.
לגבי הגיורים בארץ, טרם הוחלט שכל הגיורים שנעשו בקהילה יהודית מוכרת רשאים להיות מוכרים כיהודים, אבל הוגשו עתירות לבג"צ. כיום במשרדנו מתנהל תיק בביהמ"ש העליון בהרכב של 9 שופטים בנושא זה.
אם משרד הפנים מסרב לרשום כיהודי אדם שגויר בחו"ל ניתן לעתור לבג"צ. 

כאשר אדם מבקש רישום במשרד הפנים למשל על היותו נשוי או יהודי ומשרד הפנים מסרב, בניגוד לחוק, לבצע רישום זה, אותו אדם רשאי לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק כדי שיורה על משרד הפנים לבצע את הרישום שהוא זכאי לו. עתירה לבג"צ ניתן להגיש נגד כל גוף ציבורי שפוגע בזכויות אדם.

כמו עתירה לבג"צ, עתירה מנהלית מוגשת בבית המשפט המחוזי עקב החלטת גוף ציבורי אשר פוגעת בזכויות אדם כגון: סירוב להענקת תושבות ארעית, או אשרת עבודה למי שרשאי על פי חוק לקבלה, פגיעה בזכויות של עובדים-זרים. יש חלוקת סמכויות בין בית המשפט העליון, לבין בית המשפט המחוזי ולבין ביה"ד לעררים בהתאם לחוק המופר ע"י הגוף הציבורי.

תשובה: החל מיוני 2014 נוסד בית משפט חדש הנקרא "בית הדין לעררים", שהינו למעשה מעין בית משפט השלום לענייני הגירה. בית הדין עוסק בנושאים וסוגיות שונות הנובעות מחוק הכניסה לישראל. כיום קיימים 2 בתי דין לעררים- בירושלים ובת"א, ועל כן רק כאשר ההחלטה ניתנה ע"י מטה רשות האוכלוסין בירושלים, או אחת מלשכות רשויות האוכלוסין במרכז- ניתן לגשת לביה"ד לעררים. על החלטות מלשכות רשות האוכלוסין בצפון ובדרום עדיין קיים צורך להגיש עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי בשבתו כביה"ד לעניינים מנהליים. ביה"ד לעררים פועל בהתאם למתכונת של בתי הדין המנהליים. על החלטה של ביה"ד לעררים ניתן להגיש ערעור בזכות לביהמ"ש המחוזי, וערעור ברשות לביהמ"ש העליון.

להזמין תור לאשרות ומעמד באמצעות כמה דרכים:

במסגרת שיפור השירות לציבור ניתן לזמן תור בנושא אשרות ומעמד בישראל באמצעות מילוי טופס מקוון באתר הרשות, באמצעות שליחת פקס ללשכת הרשות הקרובה למקום מגוריך, או באמצעות נציג שירות במרכז שירות ומידע ארצי בטלפון 3450*מענה אנושי: ימים א'-ה' בין השעות: 15:00-13:00, בטלפון: 1700-55-1111. מענה קולי 24 שעות.בנוסף, ניתן ללכת באופן עצמאי לסניף אליו אתה משתייך (בהתאם לכתובת מגוריך), ולבקש לקבוע תור. מומלץ להגיע מוקדם בבוקר במקרה כזה, אפילו לפני השעה 8:00. יש לציין כי בימי רביעי בבוקר מחלקת אשרות סגורה.