עתירה לבג"צ
אין אדם שלא נתקל בחייו בשרירות לבו של פקיד בגוף גדול וחזק, שאטימותו אינה מאפשרת לשכנע אותו שהוא טועה. פעמים רבות, פקיד כזה אף נוטל לעצמו סמכויות שכלל אינן שלו, וכשאתם מבקשים לדבר עם הממונה עליו, דרככם נחסמת בשיטות המיועדות בדיוק למקרים כאלה. אך בשונה מגופים מסחריים גדולים, רשויות המדינה כפופות לביקורת שיפוטית של בג"צ, ויתכן שבמקרה שבו אתם חשים נפגעים מפעולה או החלטה של רשות הפועלת על פי חוק, ביכולתכם לפנות אליו לקבלת סעד.
כן, אפשר "לנצח את השיטה", ואין גיבור ושמח כאזרח הקטן המישיר עיניו אל השליט, ויכול לו. בעת שהוא מגיש עתירה לבג"צ, אדם אינו רק זוכה בסעד עבור עצמו, אלא, פעמים רבות, סולל את הדרך לשינויים חברתיים מרחיקי לכת. שינויים כאלה עשויים לתקן עוולות מושרשות ועתיקות יומין, שנשתכחו, וכאילו נדמות מובנות מאליהן.
שוו בנפשיכם את צה"ל שלפני בג"צ מילר, שאפשר לנשים לגשת לקורס טייס, או את חייהם של הומוסקסואלים לפני משפט דנילוביץ, שאסר על הפליית בן זוג הומוסקסואל במקום העבודה. אבל גם היום ישנן תופעות שנדמות כמובנות מאליהן, שבעוד מספר שנים וודאי יראו בעינינו מיושנות ובלתי צודקות בעליל, כמו, למשל, המדיניות לפיה לא ניתן להינשא בנישואין אזרחיים בארץ.
הכלי של עתירה לבג"צ הוא גם זה שמבטיח שהמשטרה לא תוכל לשלוף אותך ממיטתך באמצע הלילה מבלי שאיש ידע על כך – זה לא מובן מאליו.
אלא שעל מנת לזכות בעזרתה של ערכאה מיוחדת וחשובה זו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הבג"צים. על אף שמו, "בית המשפט הגבוה לצדק", בג"צ אינו פועל, פורמאלית לפחות, על פי תחושת הצדק האינטואיטיבי, כי אם על פי כללים ברורים ותקדימים משפטיים, כמו בכל תחום משפטי אחר.
בג"צ לא יכול לקבוע, למשל, שהחלטה שקיבל פקיד אינה החלטה "נכונה". הוא לא יכול לקבוע מדיניות, "צודקת יותר", במקום הממשלה, ולא לחוקק חוק עזר "מוצלח יותר" במקום מועצת העירייה.
בג"צ יתערב במעשה או החלטה של הרשות רק אם הם נעשו שלא בסמכות או באי סבירות קיצונית, בהפליה, בשיקולים זרים, בחוסר תום לב וכו'. עורך דין בגצ"ים מנוסה ידע כיצד לרתום את סדרי הדין והתקדימים הרלוונטיים לטובת העניין שלכם, ולעזור לכם, בכלים המשפטיים הפורמאליים, בכל זאת להשיג את אותה מטרה חמקמקה ששניכם באתם לשמה – לצדק.
יש מספר לא גדול של עורכי דין מומחים בעתירות לבג"צ, אחד מהם הוא דר' תיאודור שוורצברג. דר' שוורצברג הוא עורך דין בעל ניסיון רב והישגים בתחום משפטי מורכב וחשוב זה, במיוחד ביחס לחוק השבות, חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל.
כך למשל לאחר מאבק של שנים, בתאריך 31/3/2016 ניתן פסק דין מהפכני בעתירה של עו"ד תיאודור שוורצברג ועו"ד מיטל שוורצברג-חזן , במסגרתו, הכיר בג"צ לראשונה בגיורים שלא נערכו במסגרת מערך הגיור הממלכתי, כתקפים לצורך חוק השבות.
עו"ד שוורצברג פעל רבות, ובהצלחה, לשינוי מדיניות משרד הפנים לגבי זרים הרוצים להנשא בארץ, ופועל רבות עבור עותרים המבקשים סעד מבג"צ בתחומי זכויות האזרח וזכויות האדם.בסקר של לשכת עורכי הדין שפורסם בספטמבר 2001, ד"ר שוורצברג נמנה בין עורכי הדין המצטיינים בעתירות לבג"צ. בהגשת עתירה לבג"ץ, צריך להיעזר במי שיש לו לא רק הכלים המשפטיים "לנצח את השיטה", אלא גם החזון, לדעת כיצד דברים צריכים להיות – לדעת לפני כולם מה בג"צ מסוגל לעשות, אם רק יבקשו ממנו...